על תהליך יצירה, שיקום יצירתי, מיינדפולנס ודופמין — פוסטים מהשנים האחרונות.
On creative process, artistic recovery, mindfulness, and dopamine — posts from recent years.
היי לכולם ותודה שהצטרפתם לבלוג הזה! עולם היצירה שלנו קטן בצורה מופלאה. אני רואה זכות חרדתית במיוחד לגזול מזמנכם היקר — ואשתדל מאוד לכבד את זמנכם ולדבר לעניין, עד כמה שזו בקשה מופרכת מיוצר.
Hello everyone and thank you for joining this blog! Our creative world is wonderfully small. I feel a special anxious privilege stealing from your precious time — and I'll do my best to honor it.
מדוע אנחנו נמשכים ליצירה ומה שואב אותנו אליה? אני מניח שרובנו כאן שואל מדי פעם את השאלה הזו, כשאנו נאלצים להיאבק עם הר של קשיים, תסכולים ויחסי ציבור רעים — שלא לדבר על העובדה שיצירה תמיד מקבלת את המנה האחרונה.
Why are we drawn to creative work, and what pulls us toward it? I assume most of us ask this question from time to time, when we're forced to fight through mountains of difficulties, frustrations, and bad press.
עדיין עם ג'וליה קמרון ודרך האמן. הנושא של היום הוא 'אבל'. לא לגמרי הנושא לפתוח אתו את השבוע, אבל חשוב. לפי קמרון, כל תהליך של שיקום יצירתי כרוך באבל — אֵבֶל על מה שנלקח, על מה שהוחמצ, על מה שלא נוצר עדיין.
Still with Julia Cameron and The Artist's Way. Today's topic is "grief." Not the ideal way to open a week, but important. According to Cameron, every process of creative recovery involves grief.
לפתוח את הלב. כאמנים הבוחרים בדרך של יצירה, ככאלו הנמצאים בתהליך של שיקום יצירתי ובכלל — לכל מי שכמה ליצירה ורוצה שהיא תהיה חלק מחייו — אנחנו נדרשים לשאלה הזו שוב ושוב: מדוע אנחנו יוצרים?
Opening the heart. As artists who choose the path of creation, those in a process of creative recovery, and everyone who longs for creation — we are asked this question again and again: why do we create?
ראיתי פוסט באחד מהדפים על בודהיזם, בו אדם סיפר אנקדוטה על סבון בשירותים ציבוריים. הבקשה גרמה לו לחלחלה, להתכווצות וקפיאה — לא מהסיבה שהיינו מצפים. בסופו של דבר, ללב פתוח יש מחיר — ולעיתים הוא בסבון.
I saw a post on a Buddhism page about a man who told an anecdote involving soap in a public bathroom. The request made him shudder, tighten, and freeze. In the end, an open heart has a price.
עשיתם ניקוי דופמין לאחרונה? בדקתם את רמת הדופמין בדם? מדובר בנושא כאוב שאנחנו שונאים שמעירים לנו עליו. אבל מה קורה כשדופמין הוא הגורם שמקרב אותנו ליצירה, ומה קורה כשהוא מרחיק?
Done a dopamine detox lately? Checked your dopamine levels? This is a sore subject we hate being reminded of. But what happens when dopamine is what draws us toward creation — and what pushes us away?
מי שמע על המושג ״זרימה״ בפסיכולוגיה? נתקלתי בו במקרה בהרצאת TED של מיהאלי צ'יקסנטמיהאיי — לפני שקראתי את ספרו המופלא ״זרימה״. מה עושה אותנו מאושרים, ומתי יצירה הופכת לזרימה?
Who's heard of the concept of "flow" in psychology? I came across it by chance in Mihaly Csikszentmihalyi's TED talk — before reading his remarkable book "Flow." What makes us happy, and when does creation become flow?
הטקסט הקודם עסק בהבדל בין דופמין "טוב" לדופמין "רע". כאן אני רוצה לאפיין כמה אסטרטגיות להנעת דופמין טוב — שיכול לסייע המון בשגרת היום ובשגרת היצירה. הפוסט מוקדש למי שמנהל שגרת עשייה עצמאית.
The previous text addressed the difference between "good" and "bad" dopamine. Here I want to outline strategies for generating good dopamine — which can help enormously in daily routine and creative practice.
לא מזמן בלעתי את שלושת הפרקים התיעודיים על שוורצנגר בנטפליקס. ככה זה כשיורשת יורדת ואין כלום ושום דבר באופק — על סף ייאוש פניתי לפינה התיעודית. מה לומד אמן מחיים של שווערצנגר? יותר ממה שצפיתי.
I recently devoured the three Schwarzenegger documentary episodes on Netflix. That's what happens when your inspiration dries up and there's nothing on the horizon. What can an artist learn from a life like Schwarzenegger's?
מחזה קורונה: המנהיג רקס מולה את עמו על הדרך הנכונה להתמודד עם המגפה — ומגלה שהוא עצמו לא חסין. אדפטציה קומית של אדיפוס המלך לעידן הקורונה.
A corona play: King Rex lectures his people on the right way to handle the plague — and discovers he himself is not immune. A comic adaptation of Oedipus Rex for the age of Corona.